גזר דין בתיק ת"פ 1484-02-10

הנאשם הודה והורשע  בכתב אישום מתוקן בכך שביום 17.10.09 , בשעה  02:00  , בחניה של בנין ברחוב הרב קוק 5, באשדוד,התפרץ לרכב חונה בכך שפתח הדלת האחורית והימנית קדמית בכוונה לבצע ובכך שביום 11.1.10 בשעה 1930 התפרץ לדירתה של רחל אושרית ביטון ברחוב הרב קוק 19/17 אשדוד, תוך שימוש במפתח שהושאר על ידי אימה של המתלוננת, בתוך נעל במחסן הבית,  ומתוך הדירה גנב תכשיטים שונים:שרשרת עם תליון, צמיד עם חריטה,שרשראות זהב שונות, 12 טבעות זהב, 2 טבעות יהלום, וצמיד זהב לאישה. המתלוננת שבה לביתה וגילתה כי המפתח איננו ואור  דולק בדירה לכן הציצה מבעד לעינית הדלת והבחינה בנאשם בתוך הדירה וביקשה כי יפתח לה,  הנאשם נמלט ונתפס רק ביום 28.1.10 .

לאישום זה נשוא ת.פ. 1484-02-10 צירף אישום נוסף נשוא ת.פ. ,35832-04-10 בו הודה ,שעניינו הפרת הוראה חוקית ביום 26.4.10, בכך שיצא מביתו ללא ערבים, בניגוד להחלטות של כב' השופט באומגרט.

נתקבלו בעניינו מספר תסקירי שרות המבחן: מהראשון עלה  כי הוטל עליו צו פיקוח מעצר אך התקשה לשתף פעולה עימם , לא הגיע לרוב הפגישות והתרשמו מצעיר בעל יכולת מצומצמת  ורמת מודעות נמוכה שהתקשה להגיב באופן מותאם  ולא ניצל ההליך הטיפולי לעריכת שינוי לכן  התרשמו מיכולת נמוכה להירתם לטיפול בשל דלות רגשית וקוגנטיבית ויכולות אישיותית מצומצמת ולהליך המשפטי לא היה אפקט מרתיע עבורו. למרות האמור ניתנה לו הזדמנות נוספת ונדחה שוב לקבלת תסקיר, ממנו עלה כי ניסו ליצור קשר עימו אך ללא הצלחה ולבסוף, כשהצליחו ותיאמו עימו מפגש, הוא לא התייצב, ולכן שבו וציינו כי נמנעים מהמלצה טיפולית.

ביהמ"ש נתן לו הזדמנות שלישית להוכיח כי למרות האמור מעוניין בקשר עם שרות המבחן ואכן בתסקיר השלישי צויין כי יצר עימם קשר טלפוני ותיאם מועד למפגש אולם שוב לא הגיע למפגש ולא יצר קשר נוסף ולכן נמנעים מהמלצה .

כמו כן נדחה לקבלת חוו"ד ממונה ונתקבלו 3 דיווחים: מהראשון מיום 30.3.11 עלה כי זומן אך לא התייצב לראיון ובשני-  מיום 25.5.11 עלה , כי מסרב בתוקף לרצות מאסר בעבודות שרות . למרות האמור ניתנה לו הזדמנות שלישית ובחווה"ד השלישית צויין כי אף שניתן לבצע השמה מעריכים כי דפוסי ההתנהגות שלו ואפיוני אישיותו יקשו עליו לעמוד בתנאים שלהם.

התובע מבקש להטיל עליו מאסר ארוך.

לנאשם הרשעה מאוחרת מיום 9.3.11  בעבירות של נהיגה פוחזת, נהיגה ללא רישיון נהיגה והפרעה לשוטר.

התביעה עותרת לעונש מאסר ומפנה  לרע"פ 2366/10 ויסאם ג'אבלי נגד מ'י כב' השו' ג'ובראן שם בגין התפרצות לרכב וגניבה, הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית נדון לתשעה חודשי מאסר  ודחה המלצת שרות המבחן להסתפק במאסר לריצוי בעבודות שרות , ערעור לבימ"ש מחוזי נדחה והבקשה לבימש"ע נדחתה ונקבע :

"המעשים המיוחסים למבקש הם חמורים ביותר ומבטאים זלזול בחוק וברכוש הזולת. במקרה זה יש לתת משקל מכריע לאינטרס הציבורי, שמחייב ענישה מרתיעה למיגור "מכת מדינה" של גניבות רכב. כמו כן הפנה לע"פ 4067/09 מחוזי ירושלים אמגד מוחמד נגד מ'י . שם נדון בגין עבירות נסיון גניבת רכב וחבלה בזדון לרכב. לחובתו הייתה הרשעה קודמת אחת. למרות ששרות המבחן לא התרשם מקיום דפוסי התנהגות עברייניים ולכן המליצו על ענישה מרתיעה , ביהמ"ש הטיל עליו 8 חודשי מאסר בפועל  והערעור נדחה נוכח עבירות גניבת כלי רכב.

הסנגור מבקש להסתפק במאסר שירוצה בעבודות שרות וטוען כי הפסיקה שהמציא התובע אינה מן העניין שכן עניינה גניבות רכב. לטעמו, על ביהמ"ש לקחת בחשבון גילו הצעיר , עברו והאינטרס הציבורי.

ביקשתי לשמוע את הנאשם כדי לנסות ולהבין את יחסו לשרות המבחן ולממונה, ולרדת לשורש האטימות והאדישות שמגלה לכאורה ,באשר לאפשרות שישלח מאחורי סורג ובריח- אך ללא הצלחה. אביו אף הציע לצאת מהאולם כדי שבנו ידבר ב"חופשיות" ,  אך זה לא קרה, וכהרגלו בקודש  מילא הנאשם פיו מים.

מהאמור עולה  אם כן כי בימ"ש זה יצא מגדרו כדי לאפשר לנאשם לשתף פעולה עם גורמים טיפוליים, אך מסיבות  השמורות עימו הוא ממאן. כל התנהגותו מעידה כאילו מעוניין  להישלח למאסר. אולי נוהג כן כדי לבסס מעמדו בחברה העבריינית , או שמא מתוך חוסר תובנה של ממש באשר למשמעות ריצוי מאסר בכלא.לנאשם הפתרונים.

כיום המדיניות העונשית הינה להחמיר בעונשיהם של אלו העושים ברכוש הזולת כבשלהם .

 תחושת חוסר האונים של הציבור, שרכושו הפך הפקר , אובדן האימון הבסיסי של האזרח  ביכולת  הרשויות ליתן לו הגנה על רכושו אותו אסף בעמל רב במשך שנים, ריבוי ההתפרצויות לדירות  שהוליד הצורך להוסיף עוד ועוד אמצעי הגנה כדי לרכוש מעט ביטחון, הסיכון לפגיעה בבעלי הרכוש הנתקלים בעבריינים אלו בביתם- שכבר מזמן אינו מבצרם- כל אלו ועוד מחזקים הצורך להרחיק מפגעים אלה מן החברה ולנעול אותם מאחורי סורג ובריח כדי להגן על החברה מפניהם. אין ספק כי לכשמדובר במי שלא השכיל לנצל הזדמנויות לעבור טיפול  ולנהל אורח חיים  נורמטיבי- יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות, קשות כפי שתהיינה.

ברע"פ 8330/09 אלי גרמה נגד מ'י נדון המבקש בגין 3  עברות של התפרצות לבנין ועבירת הסגת גבול ל- 12 חודשי מאסר, ובערעור שהגישה המדינה לבימ"ש מחוזי הוגדל עונש המאסר ל-20 חודשים .

בברע"פ 1020/09, אברהם זיתון נ' מד"י, נדון המבקש בבימ"ש שלום בנצרת בגין התפרצות לדירה, גניבה והפרת הוראה חוקית ל-30 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר מותנה בגין עבירות רכוש ולרכיבי ענישה נוספים, כולל פיצוי למתלוננת בסך 3000 ש"ח.  ערעור שהגיש לביהמ"ש המחוזי נדחה, תוך שבימ"ש מציין כי במאסרים קודמים שריצה לא היה כדי להרתיע, וכי ביצע  העבירות עת היה בחלופת מעצר, תוך שמפר תנאי השחרור במצח נחושה, מתוך מטרה להוסיף  ולבצע עבירות נוספות וכי יש להחמיר בעונשם של עברייני רכוש, העושים ברכוש הזולת כבשלהם, ולכן, ובשל עברו הפלילי המכביד, חרף הודאתו ונסיבותיו האישיות, גזה"ד הולם, ואין מקום להתערב.

 כב' השו' ג'ובראן דחה הבקשה והוסיף וציין כי ביהמ"ש העליון עמד לא אחת על הצורך להחמיר בענישה של הפוגעים ברכוש הציבור ובתחושת הבטחון שלו, והדברים יפים שבעתיים  מקום בו עסקינן בעבריין רצידיביסט.

ברע"פ 244/10 אלכסנדר קרופניוק מיור נגד מ'י הורשע המבקש בשלשה מקרי התפרצות לדירות וגניבות מתוכן . בימ"ש השלום הסתפק ב-18 חודשי מאסר והפעיל תנאי מצטבר של 9 חודשים באופן שסך הכל הטיל עליו 27 חודשי מאסר.

הערעור לבימ"ש מחוזי נתקבל הן משום שהתנאי היה של 18 חודשים ולא 9 חודשים כפי שציין, והן בשל עברו, והעמיד המאסר על 30 חודשים ו-9 חודשים במצטבר, סה"כ 39 חודשים.